נוסעת לכפר סבא לפגוש את פנינה ויטלי

פרויקט 'אני באה אליכן' מורכב מפגישה שלי עם היוצרת, ראיון כתוב, פודקאסט, ויצירה אישית בעקבות שיר שלי. מזמינה אותך, הפעם, להכיר פנינה ויטלי.

במסגרת שיתוף הפעולה בפרוייקט 'אני באה אליכן' הזמנתי את פנינה לבחור שיר שכתבתי שיהווה לה השראה לעבודת יצירה פרי ידה.

פנינה בחרה את השיר:

אֲנִי יוֹצֶרֶת וְנוֹצֶרֶת 

אַתְּ בּוֹחֶרֶת וּמִתְחַבֶּרֶת 

אַתְּ וַאֲנִי הוֹט קוּטוּר 

מִתְלַכְּדוֹת שְׁתִי וָעֵרֶב 

אוֹרְגוֹת בְּיַחַד 

פִּסַּת 

חַיִּים.

השיר הזה מאד נגע בי. המשפט הראשון ממש גרם לי לעצור, כי זאת בדיוק התחושה שלי. 

רוב חיי לא יצרתי ומאז שהתחלתי ליצור, לפני שש שנים, 'היוצרת והנוצרת' זאת ממש החוויה שלי, במובן שהחיים שלי מקבלים יותר משמעות ויותר עומק.
היצירה יוצרת בי חלקים נוספים, ברוב היצירות נוצר משהו חדש על הדף ומשהו קורה בתוכי. 

אהבתי מאוד את השורה שהיא קצת מתרחקת מהישראליות כתבת 'את ואני הוט קוטור'. 

בשבילי המושג 'הוט קוטור' מסמל המון דברים, ראשית בגלל שאני ילידת אירופה, זה מזכיר לי את אמא שלי שהייתה תופרת הוט קוטור, וגם מחבר אותי לאיזו כמיהה או משיכה שלי לאלגנטיות, אסתטיקה ויופי. 

אחד החלומות שלי למשל היה לנסוע לפריז לבית אופנה גדול לחודש חודשיים, הייתי מתה לשבת במקום כזה עם הנשים הללו לרקום איתן וללמוד מהן את המלאכה הזאת. 

זו גם רמה מאוד מאוד גבוהה של גימור, משהו שהוא מושלם. 

דיוק אסתטי כמו תכשיט. 

באומנות יש תפיסה שאם זה יותר מידי יפה, אולי לא מספיק מבטא את הנפש, אולי זה צריך להיות קצת מלוכלך, שהעבודה צריכה להיות יותר פראית וגולמית, אני לא מקבלת את התפיסה הזו. 

המשפט שהכי דיבר אלי כשקראתי את השיר הוא הקשר בין שתי נשים, 

את כותבת "אני יוצרת ונוצרת, את בוחרת ומתחברת" 

הקשר המיוחד בין נשים, התנסיתי בחברויות משמעותיות מאוד עם נשים, אפשר לקרוא לזה אפילו אהבת נשים.
ובסוף את כותבת "אורגות ביחד פיסת חיים". כשאני חושבת על ההיסטוריה שלי וגם על היצירה שלי, היו נשים רבות שביחד יצרנו פיסות חיים. אפשר לראות את זה גם בעבודות שלי, רוב המוטיבים הם נשים. אני מאוד מעריכה ומתחברת למלאכות נשים, וכל מה שהן עשו כל ההיסטוריה, אמנם אני לא יודעת לצייר אבל אני אורגת ואני קושרת ואני אוהבת חוטים מכל הסוגים, חוטי נייר, רקמה, כותנה ועוד.

זו פעולה שמאוד נעימה לי, פעולה מדיטטיבית.

איך ואיפה הכרנו פנינה ואני?

את פנינה הכרתי בקורס של רקפת הדר, לעיתים נסענו יחד באותו רכב לעמיקם, כך העמיקה החברות שלנו. 

פנינה בעיני לא רק אמנית היא גם חוקרת, משייטת באינטרנט, מוצאת חומרים וחוקרת אותם מכל הכיוונים, מחממת אותם, שורפת אותם, מגהצת אותם ועוד ועוד. 

הייתי אצלה בכמה סדנאות, פעם הזמנתי את אחותי ולסדנא אינטימית וחגיגית הזמנתי את הבנות שלי. 

תמיד יוצאים מהסדנאות שלה עם תוצאות מפתיעות ועיניים מאירות. 

פנינה בשבילי היא מקור השראה, היא לא מוותרת לחומר, חוקרת אותו בלי לפחד עד שמוציאה ממנו את המיטב. 

ממש אלכימאית.

ראיון ופודקאסט עם פנינה ויטלי

ראיינתי את פנינה ופה אני מעלה את עיקרי הדברים, ממליצה להמשיך ולהאזין לפודקאסט בו אנו משוחחות גם על היצירה עצמה. 

מי את – ספרי לנו קצת עלייך

אני מגדירה את עצמי קודם כל כמהגרת.

נולדתי ברומניה שבמזרח אירופה ועברתי למדינה אסייתית, גדלתי לרגלי הרי הקרפטים באקלים של קור ושלג.
הגעתי בגיל שבע במעבר חד למקום חם מאוד ומדברי. ברגע שנפתחה הדלת של המטוס הדבר הראשון שחדר לאפי היה ריח כמו של שריפת קוצים. המעבר לא היה פשוט בכלל. 

למרות שהגעתי לפה צעירה, בגיל שבע, עדיין אני מרגישה "בבית" רק במקומות הרריים וקרים. אני מקשרת את זה לעבודות שלי אפשר לראות את הגוונים שאני בוחרת, רובם קודרים וקרירים. זה לא דיכאון ומלנכוליה אבל כן יש איזה שהיא עצבות. 

כמו שנאמר האדם הוא תבנית נוף מולדתו, כנראה ששבע שנים השפיעו עלי מאוד. 

העונה שאני הכי אוהבת היא הסתיו. 

אני אמא לשתי בנות שהן בהחלט היצירה שלי, תודה לאל, הם יצאו לא רע ושמחה איתן ואני גם סבתא לשני הנכדים. 

כל חיי אני בתחום הטיפול, למדתי עבודה סוציאלית בגיל מאוד צעיר, הייתי עתודאית, עברתי מחדרה העיר קטנה, לירושלים.
יש לי תואר שני בעבודה סוציאלית, למדתי בבית ספר לפסיכותרפיה וכבר 45 שנה אני מטפלת באנשים מבוגרים עם מצוקות חיים. גם בטיפול אתה בעצם יוצר, אתה יוצר שינוי, זאת המטרה של טיפול. להוביל את האנשים ליצור בתוכם שינוי, בדיוק כמו בשיר שלך, אני יוצרת איתם שינוי, אבל אני גם נוצרת, כי גם הם משנים אותי. אני זוכרת המון מטופלים שהוסיפו מאוד משמעות לחיים שלי.

ספרי לנו סיפור ניצחון שלך 

באמצע החיים חליתי פתאום בסרטן השד כמובן שזה היה שוק, לא הייתי מוכנה, התמודדתי עם טיפולים כימותרפיים, עם ניתוחים, עזבתי את מקום העבודה הציבורי שלי, יצאתי בעצם לפנסיה מוקדמת. 

הייתי די מבוהלת, מה עושים עכשיו? 

גם חולה וגם בלי עבודה, אמנם המשכתי לטפל באופן פרטי, בבית. אבל התפנה לי המון זמן, 

התחלתי לשוטט באינטרנט ופתאום ראיתי תמונות שפרסמה רקפת הדר - קורס יומנים ויזואליים, הצבעים משכו אותי, לא היה לי מושג מה זה, אבל ישר נרשמתי, ובאמת הרגשתי שהגעתי בדיוק למקום שהייתי זקוקה לו.

משהו שאף אחד לא יודע עלי?  

בעלי הראשון נהרג שלושה חודשים אחרי שהתחתנו, בתאונת דרכים. 

פתאום אלמנה בת 25.

רציתי ללכת לטיפול פסיכולוגי, המליצו לי על מטפלת בשם דבורה קוצ'ינסקי, אישה מבוגרת שהייתה מטפלת יונגיאנית. לפני הטיפול היא ביקשה ממני לעשות אבחון כף יד, היא הפנתה אותי ליוליה נוימן, מומחית בפיענוח כף יד, היא היתה כבר בת 80. 

בפגישה יוליה אמרה לי: אני מבינה שאת עובדת סוציאלית אבל הכי מתאים לך שתעסקי בחומרי יצירה, תלמדי יצירה, בעיקר ילדים, תעסקי בעיצוב של החומרים, היא אמרה לי בצורה ישירה. שם תהיי שמחה. 

זה היה לפני יותר מ-40 שנה. היא ממש חזתה את העתיד.

אולי אם הייתי מספיק חכמה אז הייתי צריכה ללכת ללמוד טיפול באומנות וכך הייתי משלבת בין שני התחומים אבל לא עשיתי את זה. 

לא שכחתי מה שהיא אמרה, היום אני מיישמת את מה שהיא כיוונה אליו. 

יש לי חוויה של להצמיח כנפיים ולעוף.
אני אוהבת את המקצוע שלי, אבל כשאני יוצרת אני מגיעה להתרוממות רוח ועומק וגם שמחה. 

קראתי באינטרנט משהו שקשור לחוויה הזו - יוצרת, עקרת בית, אמא לילדים קטנים, מאנגליה כותבת: 

היא מסבירה למה כל אחד חייב לעסוק שאיזו שהיא יצירה. 

בזמן שאני יוצרת אני מתחברת לאיזו תבונה פנימית, לאיזו פנימיות יותר עמוקה של ההוויה. 

נהיה יותר ממני. 

יש עוֹדְפוּת. (מרחיב את העצמי שלי) 

ובזכות זה יש לי יותר מה לתת. יש לי יותר נתינה. 

יש לי יותר שמחה. 

יותר עומק. 

החיים לא יכולים להשאר רק ברמת המטלות והמשימות. 

היצירה, זה מה שיוצר טרנספורמציה. 

שדבר אחד הופך לדבר אחר. 

זה כמו תפילה, זו חוויה רוחנית.

מה מוביל אותך ליצור?

מזמן יצאתי מהיומן, היומן היה המפגש הראשון שלי עם העולם הזה, אבל לא נשארתי ביומן. היומן בשבילי הוא כמו סטודיו נייד או ספר סקיצה שבו אני עושה את הניסויים שלי, הוא בעצם המעבדה שלי. 

ספרי לנו על חלום שלך  

אני כבר מגשימה את החלום, יוליה המליצה לי ללמד ילדים, אמנם אני לא מלמדת ילדים אבל אני מלמדת מבוגרים שרוצים להיות ילדים. 

זה מביא לי שמחה ומשמעות. 

יש לי עוד חלום שקשור לעולם הגדול, שמורכב משני דברים: 

• לגור תקופה מסוימת בארץ קרה (לא רוצה לסיים את חיי בלי לממש את הכמיהה הזאת) לחוות שוב את הדבר הזה. 
• אני רוצה לנסוע לגיחות בעולם, ללמוד יצירה, יש מורות באנגליה ובאיטליה שסימנתי לי שאני רוצה להגיע אליהן וללמוד מהן, עדיף בטירה קרירה, בגלל הקורונה זה מתעכב.

בחרי עבודה אחת מיומן שלך

העבודה היא מהיומן האחרון שיצרתי בקורס של רקפת שהיינו ביחד, בשונה מהמעבדה והסקיצות שאני עושה, העבודה הזו היא חלק מהעולם הפנימי שלי. 

אבא שלי שהיה דמות מאוד משמעותית בחיי ואהבתי אותו מאוד מופיע בעבודה הזו, הוא היה סופר סת"ם, לצערי הוא לא עמד במשבר ההגירה ונפטר בגיל 52 מהתקף לב, זה היה בשבילי אובדן מאד גדול, הצמדתי לו בת זוג שבעיני יותר מתאימה לו מאמא שלי...

ביומן מותר לחלום... את המשך הסיפור אפשר לשמוע בראיון המוקלט. 

אני מודה לך פנינה, אני חושבת שאת אחת האמניות היותר מיוחדות ויותר מוכשרות שיש בנוף של היוצרות.

תודה גם לך מירב, נהנתי, איזה כייף.

עוד על פנינה ויטלי אפשר לקרוא בעמוד שלה בקהילת היוצרות.

רוצה להשאר בעניינים? ולקבל עדכונים למייל בכל פעם שעולה ראיון חדש עם אומנית חדשה, מרתקת ומוכשרת? 

השאירי את פרטי המייל שלך פה ונשאר חברות 😊