נוסעת ללפיד לפגוש את רקפת ברגר
פרויקט באה אליכן מורכב מפגישה שלי עם היוצרת, ראיון כתוב, פודקאסט, ויצירה אישית בעקבות שיר שלי. מזמינה אותך, הפעם, להכיר את רקפת ברגר.
במסגרת שיתוף הפעולה בפרוייקט 'אני באה אליכן' הזמנתי את רקפת לבחור שיר שכתבתי שיהווה לה השראה לעבודת יצירה פרי ידה.
רקפת בחרה את השיר:
בְּתוֹךְ הַסְּעָרָה
אֲנִי מְזַהֶה בִּי שֶׁקֶט
קָטָן אָבֵל אֵיתָן
שֶׁקֶט שָׁקֵט
כָּזֶה שֶׁלֹּא נִבְהַל
שֶׁיּוֹם אֶחָד עוֹד יִהְיֶה
הַגִּבּוֹר, הַמּוֹשִׁיעַ
עַכְשָׁו הוּא
נָח בְּתוֹךְ גַּרְעִין פְּנִימִי
כְּמוֹ מָשָׁה בַּתֵּיבָה
בֵּין קְנֵי הַסּוֹף.
זה מאוד מוזר לי ליצור בעקבות שיר – למרות שהייתי בשיעורים מונחים שזה מה שעשינו – אבל פתאום אני מבינה את הקושי שלי בשיעורים האלו. אני נכנסת ליומן עם אינסוף מילים שמסתובבות בראש, ונותנת להן להסתובב ולידיים לעבוד – כשאני חושבת על החומרים ועל האסתטיקה ומילים שאני מצליחה לתפוס באותו רגע. וכשאני יוצאת אני יוצאת עם שיר. לכן היה לי קושי גדול גם עכשיו לעבוד בעקבות שיר.
אבל מיד יכולתי למצוא שיר שמאוד דיבר אליי וישר חיברתי אותו לעבודה שעשיתי.
איך ואיפה אני ורקפת ברגר הכרנו
את רקפת ברגר הכרתי בקורס אצל רקפת הדר. יצאתי לחפש יומנים ומצאתי שתי רקפות.
חברותנו החלה בטיול יומנאיות ללונדון - אוגוסט 2017. לא יודעת למה חוה אלברשטיין שרה "לונדון לא מחכה לי", לונדון חיכתה לי ביג טיים. הייתי בת 51 וזו הפעם הראשונה שיצאתי לבדי (בלי משפחתי) לחו"ל, נסעתי עם קבוצת נשים מופלאות שהפכו בהמשך לחברות טובות. רקפת ברגר היתה המאספת ואני עזרתי לה להאסף מאחור, שם החלה להרקם חברות מיוחדת.
בהמשך הייתי סטאז'רית אצלה כמנחה ביומן, וגם בניתי איתה קורס משלי.
השתתפתי אצלה בקורסים חלימה, שאריות של השראה ולמדתי המון.
רקפת היא חולמת סדרתית, חלומות מכל הסוגים, חלומות בלילות, חלומות בהקיץ. אפילו כותבת ספרים של חלומות.
יש לה נטייה גם לבחור בטוב - קורסים "טוב על הבוקר", "בשעה טובה", כך שמי שמצטרפת אליה חשה את הטוב שהיא מפיצה.
אני נכנסת לאוטו ונוסעת ללפיד... בפעם השניה
רקפת ברגר, אני באה אלייך...
ראיון ופודקאסט עם רקפת ברגר
ראיינתי את רקפת ופה אני מעלה את עיקרי הדברים, ממליצה להמשיך ולהאזין בו אנו משוחחות גם על היצירה עצמה.
ספרי לנו קצת עלייך
וואו זו שאלה גדולה. מי אני מתי? לי נראה שכל תקופה אני מישהי אחרת. במהות אני מתבוננת ומנסה להבין מה אני רוצה ומה אנשים רוצים. מתעסקת מאוד ברצון ובצרכים ובמה שביניהם.
טכנית אני מלמדת כל מיני נושאים שלמדתי במהלך החיים בתוך היומן הויזואלי – בעיקר קשור לאיכות חיים, ולהגשמה, ולהכיר בטוב שיש בתוכנו ובעולמנו ובאחר. אני גם באה מתחום של מערכות מידע – מאוד אוהבת את עולם ההיי-טק – את הלך הרוח הבסיסי שקיים שם להתפתחות מתמדת. אז במקביל לצבעים, ודימויים והתעסקות בעולם רוחני – אני גם אוהבת לעסוק בטבלאות, ונתונים של כאן ועכשיו.
סיפור ניצחון
סיפור נצחון ראשון שלי הוא שהחלטתי לעזוב את ההייטק להיות עם הילדים. זה דרש שינוי מאוד משמעותי בחיים – בכל זאת משכורת הייטק – והתהליך הזה לימד אותי שאם אני אהיה ערה ובהכרת תודה – העולם תמיד יתמוך בי במהלכים שלי. בסוף חזרתי להייטק – אבל אף פעם לא במשרה מלאה. וזה איפשר לי להנות מכל העולמות.
איך הגעת ליומן?
אני מרגישה שסיפרתי את הסיפור הזה כל-כך הרבה פעמים......קודם כל תמיד כתבתי יומנים, מגיל 5 כשלמדתי לכתוב. ההתפתחות ליומן ויזואלי הגיעה דרך ההכרות עם רקפת הדר.
ההכרות עם רקפת הדר התרחשה בעקבות חלום שכל מה שזכרתי ממנו זה משפט אחד "יצאתי לחפש רקפות". ובעקבות המשפט כתבתי סיפור ולאחריו יצאתי לחפש רקפות, והגעתי לרקפת הדר – שבהתחלה רק למדתי אצלה, ואחר כך הייתי שותפה להקמת בית הספר למסעות יצירתיים שמכשיר נשים להנחייה וליווי ביומן הויזואלי.
חזרתי להיות תלמידה ואז שוב נפגשנו בקורונה שממנו נולד המועדון.
יצאתי לחפש רקפות – סיפור שמתפתח עוד ועוד.....
מה היומן בשבילך?
היומן בשבילי הוא קודם כל בשבילי. זה המקום שהוא רק בשבילי. לכן אין לי שם עניין של להספיק ולסיים ושיהיה יפה ומה מותר ומה אסור. מעבר לזה ביומן אני עובדת עם מלא חומרים (מיקסמדיה), ובאופן סמלי זה מאפשר לי גם לקחת את כל הידע והחכמה שצברתי במהלך החיים ולעשות גם ממנו מיקס – והשילוב של המיקסמדיה האומנותי עם המיקס של הידע פותח אינסוף עולמות ונקודות מבט. וכל זה מבלי ללכת לאיבוד או להיות מוצפת – מה שיכול לקרות לי בעולם שמחוץ ליומן.
מה מוביל אותך ליצור?
אני אוהבת ליצור שיעורים. גם בתור ילדה אהבתי לדמיין איך היה אפשר להפוך כל שיעור משעמם לשיעור משמעותי. כך שמאז שאני מלמדת את היומן אני יוצרת בעיקר בשביל להרכיב שיעור. וכל פעם זה בא ממקום אחר – בשנה הראשונה היה לי חשוב לחקור את כל החומרים האומנותיים שאני יכולה לעבוד איתם. והשיעורים שלי באו מתוך החומר. בשנה השנייה כבר הרגשתי שאני יכולה לשלב באופן יותר מעמיק את קורסי הריפוי שלמדתי במהלך השנים. כך שכל שנה יש משהו אחר שאני מרגישה שאני רוצה לחקור ולהעמיק ודרכו אני מלמדת ויוצרת.
אני גם אוהבת להשתתף בשיעורים של מורות אחרות – שגם מוביל אותי ליצירה מסוג חדש ושמישהי אחרת מחזיקה את המרחב.
אבל הכי הכי אני אוהבת את מה שקורה לאחר תהליך היצירה – התובנות שמגיעות, השירים שנוצרים, הסיפורים, וקסם המקריות.
ובעיקר אני חושבת שאני אוהבת את המפגש עם הנשים כמורה וכתלמידה, וההכרות איתם שהיא אחרת מלשבת על כוס קפה ולדבר. יש הכרות הרבה יותר עמוקה ועדינה.
שתפי אותנו ביומן אחד מיוחד שלך
אני חושבת שהיומן/ספר האחרון שיצרתי במסגרת הקורס שלי "סקיצה של מהדורה מיוחדת" הוא כרגע היומן הכי מיוחד שלי.
"ילדה טובה עד שאי אפשר....." – כשיצאתי מהשיעור הראשון של רקפת הדר (שזה היה לפני יותר מחמש שנים) – אמרתי שאני נרשמת לקורס – ואולי אצליח ליצור את הספרים שלי בעצמי.....והנה הפעם זה קרה.
זה אומנם ספר – אבל הוא נוצר בתהליך של יומן. הספר/יומן למעשה מרכז תהליך ארוך מאוד בהתעסקות שלי ב"ילדה הטובה שבי" – אז מי שמסתכל רואה ספר – אבל יש כל-כך הרבה שכבות מתחת – של כתיבת רצף ושירים ורקעים ודימויים – עד שיצא כך. מאוד נקי.
ספרי לנו משהו שאף אחד לא יודע עלייך
לא נראה שיש כזה דבר – כל מה שאני יודעת על עצמי אני מספרת למישהו....בפליאה....לפחות מה שאני יודעת במודע...
רקפת בחרה עבודה שהיא אוהבת מתוך יומן שלה
בעבודה הזו יש משהו מאד פשוט.
אני אוהבת לעבוד עם מעט שכבות, רואים שאני חושבת פה, אין פה הרבה מילים, זו עבודה שנבנתה בשלבים, יש פה שאריות מעבודות אחרות, ואת הטקסט כתבתי בסדנא שהשתתפתי בה פה במודיעין. את התיאור המלא ניתן לשמוע בפודקאסט.
