פרויקט 'אני באה אליכן' מורכב מפגישה שלי עם היוצרת, ראיון כתוב, פודקאסט, ויצירה אישית בעקבות שיר שלי. מזמינה אותך, הפעם, להכיר ענבר רסקי.
ענבר בחרה את השיר:
החיים הם בהחלט חגיגה מתמשכת.
ואני, ילדה ואישה שמנסה תמיד לראות בכל מה שבא לפתחי כמתנה גדולה שבאה לפתח אותי.
הלוואי ונוכל להיות בהוויה שבה כל מפגש, כל אירוע, כל אתגר או משבר יהפכו להזדמנות לגדול ולצמוח להתרחב וליצור.
אז קדימה ללבוש לבן ולהצטרף לחגיגה אין סופית, להתמלא בהוד ובהודיה ובשמחה מסחררת על מתנות החיים.
כל אחת ואחד מאיתנו יכול לבחור ולהיות ניצוץ של אנרגיה ומקור לאור בלתי מוגבל.
את ענבר הכרתי בטיול של רקפת הדר, איריס גל והילה וקסלר לדמנהור, ישנו באותו חדר שבוע שלם ושיתפנו בפיג'מות אחת את השניה בחוויות של אותו יום עד השעות הקטנות של הלילה.
ענבר, היא free spirit היא יוצרת בקרמיקה ובשנה האחרונה גם ביומן הויזואלי.
יצא לי להכיר את הילדים המהממים שלה נהר, חופש, יהלי, ליבי וניגון, שמות מיוחדים שמבטאים את הבחירות האמיצות והאותנטיות שלה שנבחרו מתוך חוויות שהיא ובן זוגה חוו בתקופות שונות בחיים.
הבית שלה נצבע בסגול ומכאן שמו. קירותיו מלאים ביצירות קרמיקה צבעוניות ומרשימות.
היא מפעילה סדנאות קרמיקה ויומן ויזואלי בסטודיו המדהים שלה בראש פינה.
ענבר נאמנה לקולות הפנימיים שלה, מלאת תשוקה ואש היצירה בוערת בה כל הזמן.
ראיינתי את ענבר ופה אני מעלה את עיקרי הדברים, ממליצה להמשיך ולהאזין לפודקאסט בו אנו מרחיבות את השיח על היצירה ועל החיים. (הראיון המוקלד אינו זהה לראיון המוקלט)
נפש חופשייה כמו ענבר קשה לראיין בפורמט של שאלות ותשובות, אז מניחה פה את תקציר השיחה:
אני מגדירה את עצמי כנשמה חופשיה.
כבר מגיל צעיר הבנתי שמסגרות ותבניות הן הגדרות שחוסמות אותי.
נפש שאוהבת לדאות בין עולמות שונים, ארציים ורוחניים, כזו שאוהבת להתנתק מהחוץ ולשהות בתוך עצמי ועם עצמי אבל גם כזו שאוהבת אנשים , להכיר ולהתחבר.
כזו שאוהבת להיות משוחררת, לצחוק, ומלאה בתשוקה לחדוות החיים ולעולם היצירה שבו אפשר להפליג עם הדמיון, לאהוב ללא גבול, להתבטא ולהתנתק מכל מה שמסביב ולהתמלא באנרגיות שמניעות אותי בתשוקה אין סופית לעשייה בהתלהבות ובשקיקה.
רק תנו לי אפשרות ליצור, גירוי קטן והנפש מתעוררת, הרעיונות מציפים, מתקשה לדחות סיפוקים והכפתור הפנימי נלחץ על קוד המרץ שבתוכי והלב......מתמלא באושר. נשמע קצת מוגזם? גם אני שאלתי את עצמי לא פעם מה קורה בתוכי? למדתי סוציולוגיה וחינוך ומשם המשכתי ללימודי טיפול באומנות, עשיתי אינספור קורסים מעולם הרוח והתודעה הפנימית והתפתחתי, והאומנות ליוותה אותי כל חיי ותמיד הייתה מקור של שפע בתוכי.
אני גרה בראש פינה הקסומה, עם האיש שלי ו 5 ילדיי ואני דור שישי של מייסדי המושבה.
בעלת גלריה לקדרות וסטודיו לסדנאות אומנות והיומן הויזואלי בשם "הבית הסגול". הבית שלי הוא אחד ממקומות ההשראה עבורי. כן ציור ענק, כזה שאיפשר לי להתפרע ולהפוך אותו ליצירה מתמשכת שהיא כולה אני.
ככל שאני גדלה לי, אני מגלה יותר ויותר בתוכי את עוצמת הילדה הנלהבת, המתלהבת וזה בדיוק המקום שאליו נכנס לו היומן הויזואלי. כמו בכל דבר שהגיע אל חיי, בזמן המדויק שבו ביקשתי לעצמי משהו חדש, היומן קרא לי, התחלתי במסע לדמנהור עם רקפת ואיריס שפתח צוהר לחווית יצירה ונפש עוצמתית ומשם אני במסע בלתי נגמר של צבעים אור ושמחה.
זאת עבודה שעשיתי לאחר שחזרנו מדמנהור.
זה היה שבוע גדוש בחוויות רוחניות מאד מאד חזקות.
לקח לי חודשיים שלושה לנחות חזרה, לחזור לארצי.
היומן הויזואלי, הכלי הזה שהתוודעתי אליו שם הפך למקום לשחזר, לקרקע, להתחבר ולעבד את האינפורמציה שהגיעה אלי.
ימים ולילות אחרי שחזרנו מאיטליה ישבתי וציירתי ביומן.
יש פה פיה, קוסמת, שבאה מעולם אחר ויש פה יצור שבא להעביר מסרים ועוד "חברים".
הורדתי לדף את חיבור בין הארץ לעולמות אחרים.
איזה כייף לי מירב, שבאת אלי עד ראש פינה.
גם אני מודה לך ענבר, שפתחת את ליבך, ביתך ואת הסטודיו שלך, הכרתי את בן זוגך ואת הילדים המהממים שלך ואפילו אכלנו ארוחת צהרים כולנו ביחד.